טלפון במשרד 039391070
סלולר אישי 050-5350239
פקס 03-6914792

עתירות לבג"ץ

 מתי מגישים, כיצד מגישים וכמה זה עולה?

בג"ץ (או "בית המשפט הגבוה לצדק") הוא אחד מתפקידי ערכאות השיפוט הממולא ע"י ביהמ"ש העליון של מדינת ישראל. במסגרת ערכאה זו, בג"ץ דן בעתירות משפטיות אשר מוגשות כנגד רשויות המדינה וכנגד גופים אחרים האחראים על מילויים של תפקידים ציבוריים שונים בה. על אף שסמכותו של בג"ץ חלה על רשויות המדינה ועל גופים המוגדרים כ-"ממלאי תפקידים ציבוריים", הרשות המחוקקת (הכנסת) הגדירה מגבלות וגבולות מסוימים על סמכותו בכדי ליצור מערכת אשר תפעל מחד לעשיית צדק, כאשר היא תעשה זאת באופן שקול ומאוזן – מאידך. במאמר זה אנו נדון בנסיבות אשר בהן מוגשת עתירה לבג"ץ, נסקור בקצרה את אופי הפנייה אליו ונסכם בדיון על אגרת התשלום הנדרשת לצורך העברת העתירה.

בג"ץ ("בית המשפט הגבוה לצדק") נמנה עם המוסדות החשובים ביותר המאפשרים את קיומה של הדמוקרטיה הישראלית. תפקידו של בג"ץ נגזר מכוחו של 'חוק יסוד: השפיטה, התשמ"ד – 1984' שמטרתו היא להגדיר את כלל העקרונות החוקתיים אשר על פיהם נדרשת לפעול הרשות השופטת הישראלית.

ערכאת בג"ץ מתמקדת בעיקר בסוגיות הנוגעות לרשויות השלטון או לכל גוף המוגדר בעיסוקו כ- "ממלא תפקיד ציבורי". בתוך כך, בג"ץ עוסק ודן בעתירות אשר אין זו סמכותן של ערכאות השיפוט האחרות לדון בהן (למשל- ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש השלום).

מי רשאי להגיש עתירות לבג"ץ?

ככלל, כל אזרח אשר נפגע מפעולה של רשות שלטונית כזו או אחרת, יוכל להגיש בג"ץ. בנוסף, גם עותרים המשתייכים לקבוצות בעלות אינטרס יוכלו להגיש עתירה כאשר אינטרס זה נפגע.

כל עותר הפונה לבג"ץ יידרש למסירתם של כל הפרטים והעובדות הידועים לו, כאשר אסור לו לפעול באופן פסול בעת הגשתו של כתב העתירה (עליו לפנות לבג"ץ ב- "תום לב" וב– "ידיים נקיות").

העתירה אל בג"ץ תיעשה בכתב, כאשר על העותר למסור את כתב עתירתו לשופט תורן הנמצא בלשכתו. במקרים דחופים במיוחד, העתירה תימסר לשופט התורן בעת שהוא שוהה בביתו.

 

 שני דגשים חשובים הנוגעים לעתירות לבג"ץ:

  • לא תתקבלנה עתירות לבג"ץ אלא רק לאחר שנוסו ומוצו כל אפשרויות קבלת הסעד המשפטי מטעמן של ערכאות שיפוט אחרות. 
  • פנייתו של העותר צריכה להיעשות במועד המתאים – עתירות אשר תוגשנה במועד מוקדם/מאוחר מדי תהיינה עשויות להידחות על הסף.

לידע כללי, מוסד הבג"ץ משתדל ונזהר מאוד שלא להיות מעורב במחלוקות בעניינים פוליטיים. בעניינים אלה, מטרתו היא להיות אובייקטיבי וניטראלי ככל שניתן (בייחוד כשמדובר במקרים של עתירות אשר עוסקות בסוגיות כגון מדיניות ממשל או במחלוקות פוליטיות המשפיעות על כלל הציבור).

 

סמכויות מרכזיות של בג"ץ: "צווי שחרור", "צווי עשה ואל תעשה" ו- "צווי בירור"

  • הוצאת "צווי שחרור": לבג"ץ עומדת הסמכות הבלעדית להוציא צו שחרור ייעודי המורה על שחרורו לאלתר של אדם ממאסרו (כולל במקרים של מאסרים בלתי חוקיים). הצו מחייב את שחרורו המיידי של האדם העצור ובכך הוא מבטיח את חירותו. כך למשל, המשטרה יכולה להחזיק אדם במאסר למשך 2 יממות בלבד. לאחר חקירתו היא תידרש להביאו בפני כבוד ביהמ"ש או לשחררו לחופשי. ככל שלא תעשה זאת, בג"ץ יוכל להורות על שחרורו המיידי של האסיר באמצעות צו השחרור. יש לציין כמובן, כי צווי השחרור של בג"ץ נוגעים ל- כל רשויות השלטון אשר מחזיקות באסירים באופן בלתי חוקי: המשטרה, בתי הסוהר וצה"ל.
  • הוצאת צווי "עשה ואל תעשה": בג"ץ רשאי להוציא צווי מניעה או ביצוע לכלל רשויות המדינה, הרשויות המקומיות, או לכול גוף ציבורי ו/או אנשים יחידים הממלאים תפקיד ציבורי כלשהו. כך למשל, אזרח יכול לפנות לבג"ץ ולטעון כי רשות ציבורית אשר הייתה אמורה לבצע פעילות מסוימת – סירבה לעשות זאת (למשל- רשות מקומית המחויבת בהנגשת מוסדותיה לתושבים בעלי מוגבלויות, אינה עושה זאת משיקולים כלכליים ו- "אסתטיים").

הוצאת צווי "איסור ובירור": בסמכותו של בג"ץ, באמצעות הוצאתם של "צווי האיסור", לאסור על בתי המשפט או על לכל בית דין אחר במדינת ישראל (למשל- בתי הדין הרבניים) לדון בעניינים משפטיים מסוימים. במקביל, בג"ץ רשאי להוציא "צווי בירור" אשר מבטלים דיון ו/או החלטות משפטיות אשר התקבלנה שלא כדין.