סעדים זמניים במשפט אזרחי

במסגרת ניהול משפט אזרחי אם המדובר בתביעה חוזית , או נזיקית לעתים נדרש עורך הדין המנהל את התביעה להגיש עם כתב התביעה בקשה לסעד זמני. הטעם בבקשה מעיין זו הוא כי על מגיש התביעה להבטיח כי בסוף ההליך יהיה לו מהיכן לגבות את סכום התביעה.

ברם בית המשפט לא ימהר להעניק לתובע סעדים זמניים , זאת מאחר והמדובר הוא שמהווה מחד פגיעה בזכותו של הנתבע ומאידך התובע טרם הוכיח את טענותיו על מנת לזכות בתביעתו. סעד זמני הוא סעד שגם לא יינתן כנגד כל נתבע , לדוגמא לא ינתן סעד זמני בתביעה כספית אשר מוגשת נגד המדינה , או נגד בנק , וזאת משום שהסיכוי שהתובע לא יהיה יכול לגבות את סכום התביעה הוא קטן ביותר.

ברם מקום בו מדובר בנתבע שהוא נתבע פרטי , או נתבע שהוא נתבע אחר , ככל שיש סכנה מסוימת לכך שהתובע לא יהיה יכול לתבוע בסיום ההליך את סכום התביעה , וככל שכתב התביעה הוא חזק יותר , והתובע מוכן להפקיד ערובה להוצאות המשיב יש סיכוי לא מבוטל שבית המשפט יטה להיתן בידי התובע סעד זמני להבטחת תביעתו.

אך לא רק בעיקול עסקינן . ישנם תביעות במקרקעין , מקום בו התובע טוען כי נעשתה העברת מקרקעין שלא כדין , ו/או מקום בו התובע טוען כי נגזלו ממנו המקרקעין על מנת להבטיח שהנתבע לא יעביר את המקרקעין מבוקש צו מניעה , צו אשר במסגרתו מבקש התובע למנוע מהנתבע מהעביר את המקרקעין.

לעתים צו מסוג זה יכול להינתן במעמד צד אחד , ולאחריו יקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בהליך שהוא הליך שגרתי וזאת ככל שעסקינן בצו מניעה דיספוזיציה , אשר כאמור אמור למנוע מהנתבע מלהעביר את המקרקעין לצדדים שלישיים. בתביעות מקרקעין צו מסוג זה הוא הכרחי וחיוני וזאת על מנת להבטיח שהמקרקעין יותרו עד לסיום ההליך.

ישנם עוד סעדים זמניים נוספים ותקצר היריעה מפרטם אך כאמור חשוב מאוד במסגרת ניהול ההליך האזרחי להביא למצב בו יינתן צו מניעה להבטחת סיכויי הגביה של התובע מקום בו יזכה בתביעה.